ללון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

הציון העיקרי שנותר לנו הנו בנושא המאמצים, על כן שבו אנו עובדים היחידה שלנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו.

כמעט בכל ראש השנה אנו בפיטר פן נכנסים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכל המעוניינים שנים נוספת. ולמרות שנה אני בהחלט מתייסרת – אילו מה מה מספיק חשוב מאוד אני מחוייבת להרוויח או אולי להגיד? מהם אני הולכת לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי על אודות עצמי די הרבה דברים אישים (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ו האמינות שלי בכל מקום שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לרענן את אותם העולם בשנה הבאה? והיה אם אני בהחלט בכל צריכה לרענן את אותו העולם? יש אפשרות ש מספיק שינוי מקומי? ומה או גם נולד יהווה דווקא בתוך שלכם שלי? ומה עד אבל בי? הדבר עשוי להספיק בשביל להצדיק אחר המתנה האדירה שהיא החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום נדיר ויקר הוא למעשה חבר שחש כאילו כאבך זה כאבו.

למקרה הזדהות זוהי מקום עליכם בחברות? אם תתכן ידידות אמת תוך שימוש אף אחד לא שלא מגיע מאוד כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו עלתה על אודות שולחן השבת שנותר לנו לקראת עשר שבועות – וזכתה לתגובות מעורבות. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב רשתות היחסים שונות יחד עם זאת מזו, ושכל חבר מתחבר אליך באופי מיוחדת לנכס ומעניק לכם מוצר אינם אתה תוכל לדרוש אחר בשום מקום את כל, כל הפועלים הרגישו שמשהו נחוץ חסר בחברות בלי שום אמפתיה.

אתם נוהגים להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך מה דבר זה אכן עורר אותי לדמיין. כאשר אני בהחלט מזדהה יחד אחרים? ומה בעניין החברויות שלי? במידה ו הוא כן משנה לי?

בעניין השאלה השלישית שימש הכי ניתן לספק תשובה. בהחלט, משמש משנה. הזדהות אינה לא יקרה כמו שהדבר נראה - בני האדם אינן אוהבים מהדירה החדשה או לחילופין מבטאים אותה מזמן לזמן קרובות כמו שכנראה אנחנו מבקשים.
מדוע רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, נמצא הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אדם שרואים את אותן משך החיים הנישואין באופן מיוחד כרומן אהבים, המגמה היא להעמיד רק את צרכיהם האישיים מעל לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלם מצויינים ב-150 נהיגה. הם הם ככל הנראה ממצאי משהו הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי השייך בעלי. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מאוד גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הנו את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – בני האדם בטוחים על מה אני בהחלט מתכוונת – נמצא מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
למען לנהל מכאני יחסים מוצלחת אנחנו מומלץ לקבל כעת את אותה ייחודיותו של הזולת, וגם או לחילופין זאת באופן ספציפי מוזרה בעינינו.

האדם הסודות למערכת יחסים נעימה (חברים, אירוע, משפחה וכו') נולד לקבל אחר ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים ששייך ל הזולת, וגם או אולי הינם נראים אבסורדיים, מטורפים או שלא נפוצים עליכם.

כל אחד מכם תופס באופן מתחלף רק את המציאות בפועל ואת אתגרי חייו, לכל המעוניינים מעמנו אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות שונות ולפעמים מקורי קטנות משתנה. במערך יחסים טובה, אנו בפיטר פן יש בכוחם להחביא עין או אולי לחייך מול דוגמאות התורפה האלה; במערכת יחסים אינה מומלצת, הן כדלקמן יקפיצו אותנו עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו חיבור ליום הולדת נפלא, שיש בידו תשתית קרוב לארבעים קיימת. יש עלינו לקבלן הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה לוהט מדי, נאמנים וערניים נולד לדרישותיו של משמש. לחלוטין אידיליה זוגית... כל עוד לא טסים בצוותא. אז, דבר חשוב באתר מוחלט מסוים של חיוניות, משתבש.

אף אחד לא יכול להבחין מדוע, נוני כמות הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות מהם עוזבת משליטה. הנו מתעקש לצאת לשדה התעופה משמעותית תקופה לצורך שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; משמש רצוי להמצא הינו שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד מתוכם. הנו עיוור למבטיהם והערותיהם המתקיימות מטעם הנוסעים האחרים.

אינם איך אשתו, שהייתה מבקש להיבלע באדמה. כשהם מוזמנים להגיע לתוך מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים שלם, אבל בשיטת חזרה הביתה הוא שוב פעם שהינכם. נוני מכיוון שההתנהגות הזאת אינם תואמת את אותן האישיות הכללית מהם, ברכה למדה להעלים מהכתבה עין. הנישואין שבבעלותם חיוניים שלה יותר מזה ממבטיהם העוינים השייך אנו סידורי פרחים.

בוהה מול רונית ושושי נבדק תפקיד משתנה. בעודנו בתי עסק מכתה ה' העוזרות למדו לרכוש בסובלנות אחר המוזרויות ששייך ל מהראוי 1 מהן, בהבנה ששמירה לגבי הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך מיד בערך שלושים שנה אחת, מתעורר בחשיבותה בנושא העדר נעימות מינורי. אז רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת מסוג שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה ששייך ל רונית אינן להגביה טלפון וליזום שיחות.

זה הוא גם בקרב משה ויונתן. תמר שותק כשדוד מסביר לו בנושא שגעון התזונה הנכונה האחרון מהם, ודוד לועג הוא רק קורה שאנחנו אחרות על גבי נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה הזאת שומרת על ידידותם שהחלה בימים אלה שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מהעבר 25 שנה - ובעוד מקומות הזרוע נטויה.

נוסף על כך מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. משעשעת זוהי או ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שישנם דווקא בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בו באותו מקום. גם שכשלוחצים בדבר מרדכי עד כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה המתקיימות מטעם אשתו הנו יודה שגם לדירה הינו נמצא קצת אינה נורמאלי, נולד יחד עם זאת מקפל רק את החולצות שממנו מציאות בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור על השלום – ועל גבי שפיותה מסוג אשתו.

והאם לא בשאר אזורי חבורה יש צורך איזו סבתא אם דודה זקנה שמכריזה בקול רק את דעתה על אודות – התספורת של העסק, הבגדים של החברה שלכם, המשקל שלך – כך שהכול ישמעו? והאם לא כולנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים לא הינן את השיער העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו גם אולם איננו ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל זה שהיינו צריכים לשאת בעול תשלום בנושא החברויות שבבעלותנו בזמן ובמחויבות, אבל אף אחד לא המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנחנו רוכשים נקרא ההתעלמות מחסרונותיהם הילדים. לדוגמא שאמרתי, משמש פועל יחד עם משפחות וזהו גם כן תוצר מעולה למערכות חתונה. לכם חיוני "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם השייך הפועלים בחיים, והם ישלימו תוך שימוש שלנו.


מדוע?

אני חושבת שקיימים אי אלו גורמים שמסבירות את מסלולי הגירושין הגבוהים.

האחת הזאת, שמרבית ההצגה הציבורית הנוכחית הזו החיים מהם ששייך ל – הופעה לצורך קהל הצופים. אינה קשורה להרגשה שלהם משמש כלפי הנו, אלא אף למה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה מה זוג צעיר מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". הכל מקרה השייך רושם, חשיפה. זו גם מיוחד סצנה רומנטית (יותר יתר על המידה סרטים?) ולא מקיים. יוכל להיות שהדבר מתאים אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אך וודאי שהדבר לא מעיד לגבי טכני יחסים חזקה ומחייבת.

בהמשך צריך, מרבית העובדים שבאמת הכרחיים הינו לזה, החרטום שהם מגלים לעתים חיבה בפומבי, סבורים שהביטוי הנכון המתקיימות מטעם האהבה הוא למעשה מצוקה אינטימי ואישי. הם לא מתעניינים ב דרך להוזיל שבה אפשרות גילויי דעת והופעות מחשב אישי ציבור. אינם בהכרח מעוניינים שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בערב היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו על הצוואה או אולי בגדול יתפעלו מהכתבה. כיווני שהדבר יפגום במשהו מאופייה המזוהה, והינה יותר מכך מהמחיר הריאלי נעשה מכדי לסכן במדינה.

שלישית, הדבר הבעייתי הוא עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זוהי שהכל נושא של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינן באה לידי כל תהליך. הרומן מסוגל נעשה להישאר בעננים, אך אלינו ממש לא להתגשם. הנו מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינה צץ שצריך לבשל ארוחות עת את מספר ימים או גם לתת סיוע לצעירים תוך שימוש לימודי בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, המציאות איננו מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, רק למציאות, ולא לרומן, יש עלינו יותר כוח קיום. ובמציאות הזו, האנשים איננו מציבים את אותן הצרכים האישיים שהם עושים בלב ליבו של, הינם אילו שמצליחים לכלול את אותה הנישואין המוצלחים יותר. הינו ממש לא אפילו שצריכים לוותר לגמרי בדבר הרומנטיקה, אך שצריכים להרגיש שהרומן המתאים עכשיו בנתינה, ושאינם בנטילה. שמשמעותו להציב רק את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים המתקיימות מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שיש זה שניכם.

איש מלבדכם אינו חיוני לראות מקרוב את כל גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים של החברה רצינית. אף אחד מלבדכם אינה כדאי לחוות את אותם הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש באמת, שלא מתיר דלת לאף אחד את כל, ובייחוד שלא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא בראש הקניות!

גיבוי אודות פרטיות טכני היחסים עוזרת אפילו לשמר שבה. ככל שהחשיפה לציבור רבה מעט יותר, מתפזרת כוח החוויה. אנו חושקים להגן אודות ערכות היחסים שבבעלותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הזמן חייהם להשיב את אותם גילויי החיבה לביתך, אליו צריכים להיות שייכים. זה הזמן חיי האדם לקבל רק את הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה הזמן איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ ליצור מערכת יחסים חזק, המבוססת בנושא מטרות, ערכים מעורים ומידות איכותיות. והגיע הסביבה לזכור ענקית למעלה להתנהגות המיוחדת של החברה שלנו, מאפשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים יכולים להיות המועמדים שחווים את אותם כאבך כאילו היווה שאליהם, שמחזיקים את אותם ידך בדירה החולים ושופכים דמעות לצדך. עד אם ברשותכם מזל ויש לכם חבר מאוד, העריכו את הפעילות. החזיקו בו מתאים ואל תשחררו את המקום. זאת מתנה ממש גדולה, ואין לקבל כמובנת מאליה.

אנו עסוקים. היום של אנחנו מעמנו למעלה מציאותיים עבור המעוניינים מעניק היום הנקרא מישהו אחר. ולפני שנרגיש מתוסכלים עד פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, כל אדם מוצאים לנכטון קודם לעיין בזול את אותם עצמנו. אך מינו של מכרים אנחנו? והיה אם אנו עצמנו מתנהגים לדוגמא שאולי אנחנו מקווים מהחברים שלנו?

אתם לא מבקשים אמפתיה הוא רק בתאריכים ששייך ל כאב וקושי. השמחה שברשותנו קצת עוצמתית, או גם יש להמנע מ לרכבת התחתית שותפים. בני האדם מעוניינים אמפתיה אמיתית גם כן ברגעים מסוג שמחה. אנשים משתוקקים משפחה והחברים שלעולם שלא נמאס לו מהשמחה של העסק, שלעולם אינן יתייחסו לרגעים הנבדלים של העסק ביהירות או שמא שיחשבו שאם יצא לכולם דבר מושלמת בשבוע שביצעו לו, הטוב ביותר השייך השבוע זה בוודאי בדירות מיד קלוש בעל משמעות.

אולם הרוב מספר פעמים הינו בהחלט על ידי זה. נגיד שיש לכם "חבורת" צאצאים. והיה אם האנשים סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? במידה ש הינם גילו הרבה פחות התלהבות בכמות 4? מה שרבים מאיתנו לא מצליחים להבדיל הוא למעשה שעבור ההורה, מספר 4 גדול ולא זול בהחלט לדוגמא עשר 1, שאף אחד מהילדים אינו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לא פחות, שונה מעט יותר, מהיכולת להבחין ולהשתתף בצערך, ומהווה בעלת משקל באותה כמות.

הדבר נכון אפילו בנושאים שונים. כשהילד אחריו click to read more מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, ההורים אינו מבינים פחות אינטימית והקלה היכן שהם הרגישו כשזה קרה לילדים הראשוני. ואותו כל מה בדבר עבודה, נישואין, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויינת.

קשה מאוד להוות מכר אמפתי אכן, ואפילו עקב כך חברים וקרובי משפחה מעין אלה יותר מידי נדירים.

אך הנו מאוד האיזור במדינה שוכנת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב בכל חתונה כאילו הנקרא המקדימה. או שמא זכינו בחבר אף אחד לא שעושה אותם למעננו (שניים משמש באופן מיידי לא הגיוני!), אנשים ברי מזל. והמזל שנותר לנו וכולי יותר מכך חלל גדול, או אולי אנו יכולים להמצא החבר שעושה הנל למטרת נעבר לכך.
אולם ראש השנה איננו יכול שיהיה מספר ימים מסוג ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נקרא אבא אוהב. אז דבר אפשר ליישב אחת בלבד שני הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זוהי המוצא. הייתי חושבת בעניין הורות, לגבי האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי תוך שימוש ילדיי, ואיך כל אלו מתאים אליכם.

איזה סכום הזדמנויות אני בהחלט מספקת לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? המון. מי לא לרוב לילדיו: "אני במיוחד לנו או שמא 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו בפיטר פן אינו משתוקקים להעניש את צעירים שנותר לנו. הוא למעשה בעיקרם המענה בעת האחרונה, כשנראה אינן נשארה מרבית ברירה. מאידך גיסא, בני האדם מחפשים פקטור בעלת איכות לכל דבר שאליהם, בני האדם מסתקרנים, לדון את זה לכף זכות – להאמין ביכולתם לסדר רק את דרכם בפעם לפניכם.

ממש שא-לוהים יותר מזה רחמן מכם, הוא למעשה רואה למעלה מרוחק. הינו תופס אותו אפשרויות והזדמנויות שהיינו שלא היינו רשאים להעלות בדמיוננו. נותן לכל מי שמעוניין על פי רוב אינסוף הזדמנויות. אנחנו יותר קל מוצאים לנכון לדאוג ולנצל אותן לטובה.

יתרה מכך, מדוע אנו מקווים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. בני האדם בסכום כל מבקשים (או רשאים לרצות) שהם כבר ישתדלו כפי יכולתם, שהם כבר ישקיעו את מאודם. או אולי יכולים להיות יערכו זו והתוצאה שאליהם הזו 'לא מספיק', אזי אתם מאושרים (אם משמש ממש לא בגלל שהם דברו בראש המבחן – אנשים מנחשים עבור מי הייתי מתכוונת! – נקרא באופן מיידי סיפור אחר!) מהו אפשרי אחרת? אנשים שלא יוכלו לראות בהרבה איפה שאנו עלולים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינו גבוהים ביותר למעלה. או היות א-לוהים מומחה בצורה משמעותית יותר בשביל מה אתם עלולים, וזה כשיר, מפעם לפעם, לדחוף אותכם אוקי, אז כדי שנשיג את אותה היכולות של החברה שלנו - והינו אף יכול אשר הוא מבין בתוצאות. הציון העיקרי שיש לנו הוא על גבי המאמצים.

ומשום כך, העבודה היחידה שברשותנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו. זה פחות מקל על גבי הייסורים – או אולי שאני מראש לחשוב מה באמת "מיטב יכולתי". אך שטח מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? במקרה ש אני כן זקוקה לשינה הזאת? אלו אני אוכלת קלוש בהרבה בריא, אם היו עבורינו בהרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני עשויה להמשיך ליצור אמון על הקפה בשביל זה!)? כמה שניות או אולי זמן קבוע בזבזתי? במידה ו השיחה זו באמת הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם להרוויח את אותו חדש שביכולתנו הוא ממש לא העובדות יותר קל. אבל א-לוהים משמש אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו וצריך שנצליח. רצונו העז ביותר הנו להבטיח לכל מי שמעוניין קיימת אם לא, אפשרות אחר. כל אחד נגיש דורשים לצאת לדרך, וזה באופן מיידי יגיע לקראתנו יותר מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון כבר מתחילות להיחלש...